לאתר המורחב של נתן שלם

ד"ר נתן שלם


(1959-1897 )  

ד"ר נתן שלם, נולד בסלוניקי ועלה לארץ 1914. לאחר מלחמת העולם הראשונה נסע לאיטליה ועשה את הדוקטורט בגיאולוגיה בעיר פירנצה. נתן שלם המשיך להתמחות בגיאומורפולוגיה ובגיאוגרפיה באוניברסיטאות איטליה ובריטניה בשנות העשרים והשלושים. למחייתו בארץ ישראל עבד בהוראה בגימנסיה בירושלים ובמקומות נוספים, ובאותה העת עסק במחקרים שונים - פיזיים ואנושיים. האיש התעניין בנושאים רבים, והיה בעל ידע רב במקורות היסטוריים אותם קרא בשפות המקור. שאיפתו להיות "גיאוגרף ארץ ישראלי", השפיעה על תחומי המחקר שלו ועל פירסומיו. הוא כתב על נושאים מקומיים, חקר את טבע הארץ , נופיה ותושביה הלא יהודיים. הוא התבסס על מקורות בשפות העברית, היוונית, הערבית והלטינית לשחזור עברה הגיאוגרפי של הארץ. כן ראה בפירסום בשפה העברית, ויצירת מונחים מדעיים גיאוגרפיים בשפה מתחדשת זו, אתגר אינטלקטואלי וחובה לאומית. כבר בשנות השלושים והארבעים חקר ופירסם מחקרים בתחום הגיאומורפולוגיה של ארץ ישראל, והניח תשתית לחקר הסיסמולוגיה והסטרוקטורה הגיאולוגית של האזור.
נתן שלם לא זכה להכרת הממסד האוניברסטאי במחקריו, מהסיבות הבאות:
(א) הוא ניסה לחבר בין ההומניסטיקה ובין מדעי הטבע. כך לדוגמה הוא חיפש עדויות במקורות היסטוריים לתהליכים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים שהתרחשו בארץ ישראל ובסביבתה ושיחזר רשימה של רעידות האדמה מתקופת התנ"ך ועד ההווה. פיקרד, שקבע את גורלו של נתן שלם, היה חניך מדעי הטבע ודחה את גישת המחקר שלא התבססה על מדידות אמפיריות בשדה.
(ב) בהיותו חוקר בעל השכלה רחבה ביותר, הוא הקיף כאמור שטחי מחקר מגוונים. מחקריו בתחומי הגיאולוגיה של הים התיכון והים האדום, מהווים נקודת מוצא חשובה למחקר המודרני שלהם. מאחר ובאותה העת, ראה לעצמו את החשיבות הלאומית של המחקרים הגיאוגרפים האנושיים, חקר אף בשטחים אלה. אחת מגולות הכותרת של עבודתו הוא המחקר המקיף והרב תחומי של "מדברות יהודה", ואיזור ים המלח (שם זכה להנצחה יישובית: "מצפה שלם", הנקרא על שמו). מקבלי ההחלטות באוניברסיטה העברית של אותם ימים, לא יכלו לקטלג ולסווג אותו כחוקר לאחת מהמסגרות הידועות (קרי, גיאולוגיה, גיאוגרפיה או היסטוריה) והעדיפו על פניו מינוי חוקרים שניתן היה להגדירם בצורה ברורה יותר.
(ג) כאחרים באוניברסיטה העברית, שמוצאם היה מהתרבות הגרמנית, העדיפו, מועמדים מעולם תרבותי זה. העדפה זו הביאה "לדחות את הזר", היינו את המועמדים לאוניברסיטה שלא היה להם "הרקע הנכון". כך אף מנעו (1936, 1945) את קליטתו באוניברסיטה העברית של פרופ' אברהם מלצ'ין גיאוגרף היסטורי מפולין שניצל מהשואה, והיגר לארה"ב. מסמכים שונים מעידים כי גם ד"ר נתן שלם, שהיה אישיות יוצאת דופן, יליד סלוניקי וחניך פירנצה נדחה בהיותו "האחר".
(ד) בנוסף לכל אלה, נתן שלם הבין את חשיבות התפקיד הלאומי והמחנך של "אנשי המדע העבריים" בכלל, ואת זה של הגיאוגרפיה בכלל. לכן הוא פעל לפופולריזציה של הידע הגיאוגרפי והגיאולוגי, ושל כל מידע מדעי אחר שהיה עולה בחכתו בנושאי ארץ ישראל. הוא היה ממקימי "אגודת המשוטטים" וכן הרבה לפרסם כתבות מדעיות בעיתונות היומית במשך עשרות שנים. בכך הוא "החתים את שמו", מה שעמד לרעתו במהלך הדיונים על עתידו האקדמי.
בראשית שנות החמישים, לאחר שלא הצליח להדביר את מחסומי מינויו האוניברסיטאיים, וכבר זכה להכרה במקוריות מחקריו, נכנס נתן שלם לעבוד במכון הגיאולוגי הממשלתי שנוסד לאחר קום המדינה. במסגרת מכון זה הוא עמד בראש המחלקה לתקופות גיאולוגיות רצנטיות, ולמחקר גיאומורפולוגי. הוא המשיך את מחקריו על התפתחות הנוף בארץ, כשהוא מתרכז בעיקר בנושא רעידות האדמה, וכן חקר את השינויים האקלימיים שהתרחשו בארץ במהלך תקופות אלה. התרחבות המחקרים שלו בתחומים אלה, לצד גורמים נוספים, הביאו לקבלת ההחלטה להפריד את המחקר הסיסמי מהמחקר הגיאולוגי הכללי, ולמעשה נתן שלם ייסד בכך את "המכון הגיאופיסי של מדינת ישראל"-
( Geophysical Institute of Israel) מכון זה עוסק לא רק בנושאי הסיסמולוגיה אלא גם במחקרים בעלי השלכות מעשיות על משאבים כמו מים ונפט

המקור: בר-גל, י. מי שחלם - נתן שלם ויומניו, הוצאת משרד הבטחון, תל אביב, 2003

 

דוד עמירן