יהודה קרמון כתב בדברי הערכתו על אברהם יעקב ברוור את הדברים הבאים: היתה זאת דמות שלמה של איש המסמל את המעבר מחיים בגולה אל בניין הארץ והמדינה. א' י' ברור שמר על הצדדים החיוביים של יהדות הגולה, דבקות בערכי הדת והרוח. צניעות, דייקנות, אחריות מדעית ובעיקר מסירות לעבודה ולתפקידים אותם קיבל על עצמו מרצון ומתוך התנדבות. כן נטל א' י' ברור חלק פעיל בחיי היישוב ובפתרון בעיותיו הרוחניות והמעשיות. במילוי משימות אלה לא די היה בשמירת המסורת ובהסתגרות בעולם של ספרים, היה צורך לצאת אל מציאות הארץ, להכיר את נופה ואת טבעה ולהשתמש לצורך זה בכלי המחקר של מדעי הטבע. דרכי מחקר ומחשבה, הסותרות כביכול זו את זו - הגיעו אצל א' י' ברור למזיגה מושלמת, ואישיותו זכתה להערכה גם בחוגי חרדים וגם בקרב אנשי ההתיישבות ומדעי הטבע.

א.י. ברוור נולד בעיר סטרי שבגליציה, ואת חינוכו קיבל ב"חדר", ואחר כך המשיך בלימודים תיכוניים בגימנסיה פולנית בעיר קולומיה, ואת לימודיו האקדמיים סיים באונברסיטת וינה. באותו פרק זמן למד שם גם בבית המדרש לרבנים, וזכה להסמכה כרב ולתואר "דוקטור לפילוסופיה" במקצועות היסטוריה וגיאוגרפיה. בשבתו בחו"ל פירסם מחקרים על יהודי גליציה, אך משעלה לארץ בשנת 1911, הקדיש את עצמו לחקירת הגיאוגרפיה וההסטוריה של ארץ ישראל. הוא לימוד מקצוע זה גם בית המדרש למורים בירושלים, בהנהלתו של דוד יילין, ומאוחר יותר בסמינר למורים של "המזרחי" ע"ש ליפשיץ.עם עלייתו ארצה נמנה ברוור עם חוג קטן של אנשי מדע שהחלו לפעול במספר תחומים - גיאולוגיה, קלימטולוגיה, בוטניקה, אגרונומיה -אשר מצאו את ביטויים המוסדי בייסוד הטכניון. בעת גלותו במלחמת-העולם הראשונה שימש בין היתר כרב בקושטא ולאחר שובו ארצה בשנת ,1920 החל להתמסר כולו לידיעת הארץ. בפעילות זו גילה אותן תכונות אשר בזכותן הפך למופת לדורות.

החוקר
בחקר ארץ ישראל לא היה א'י' ברור הראשון. קדמה לו שורה של חוקרים בתחומים שונים, אך כמעט כולם היו נוצרים, שעיקר עניינם היה חקר הארץ ותנאי החיים בה בתקופת המקרא והברית החרשה. תחום המחקר התמקד בדרך כלל בדיסציפלינה אחת - זואולוגיה, בוטניקה, חקלאות, היסטוריה או ארכיאולוגיה. דרך מחקר נוספת היתה באמצעות עריכת מסעות שתכליתם תיאור נופי הארץ לאזוריה. החידוש שתרם א'י' ברור לחקר ארץ-ישראל היה לא רק בכך שהמחקר נעשה על-ידי יהודי הבקי בתולדות העם והארץ והמכיר את כל מקורות המסורת. אלא שהוא נעשה על-ירי גיאוגרף. שחונך על תורת האינטגרציה הגיאוגרפית. הרואה בנוף תוצאה של שילוב בין תופעות הטבע ובין פעילותו של האדם. ספרו המסכם הראשון ; "הארץ - ספר לידיעת הארץ". שראה אור בתל-אביב בשנת 1928, בנוי על שיטת הניתוח האינטגרטיבי. שיטה זו היתה מקובלת אז בחקר הגיאוגרפיה וגישתה התבטאה בהתייחסות אל תופעות הטבע השונות כאל קו מנחה בניתוח איזורים שונים. ספר זה הוא סיכום של מאות מאמרים. שנתפרסמו בכתבי-עת עבריים ולועזיים. הרנים בתופעות בודדות או באזורים בודדים. מאמרים אלה התבססו על מסעות רבים ברגל או על-גב חמור. התיאור והניתוח התבססו על מיפוי מדויק שבו החלה הקרן הבריטית בשנות השבעים של המאה התשע-עשרה. ואשר נמשכו על-ידי ממשלת המנדאט. על-סמך מיפוי זה הכין א' י' ברור מפה גיאולוגית וטופוגרפית של ארץ-ישראל. אשר שימשה דורות רבים של תלמידים.
במה חשובה למחקריו מצא א' י' ברור באנציקלופדיה העברית. בה ערך את מדור הגיאוגרפיה במשך אחת-עשרה שנה. וכתב מאות ערכים בתחום הגיאוגרפיה וההיסטוריה. בו בזמן המשיך לפרסם גם מחקרים בנושאים היסטוריים רבים. הוא היה בין הראשונים שחקרו את הנגב - חבל ארץ כמעט בלתי ידוע עד אז. כמו-כן השתמש בתוצאות החפירות הארכיאולוגיות למחקרים אחדים בתחום הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ-ישראל שקיבלה הודות לכך ממד חדש.

המורה
א' י' ברור היה משוכנע, שלא די בפרסום מחקריו בכתובים, אלא יש צורך לעשותם לנכס העם כולו. הוא הכין עבור מחלקת-החינוך של "הוועד הלאומי" את התוכנית הארעית הראשונה להוראת הגיאוגרפיה בבתי-הספר, והכשיר מספר גדול של מורים בהוראת המקצוע. כל זאת עשה בשנות פעילותו הרבות בבית-המדרש העברי למורים בירושלים - בית-הכרם, ובבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. נוסף על המהדורות השונות של ספרו על ידיעת הארץ חיבר ברור ספרי לימוד לרמות שונות ובתחומים שונים. יש להצטער על כך כי בשל גילו לא זכה ללמד באוניברסיטה העברית, כאשך נפתח בה החוג לגיאוגרפיה.

איש הפעלים
רגש האחריות הציבורית של א 'י' ברור לא הניח לו להסתפק בהוראה בלבד, ודחף אותו אברהם יעקב ברור לפעילות ציבורית ענפה ליישום המחקר הגיאוגרפי וההיסטורי בחיי הארץ ובחיי היישוב. עוד לפני מלחמת-העולם הראשונה הגה את הרעיון על הקמת חברה. שתעסוק במחקר הארץ ותולדותיה. וכאשר הוקמה חברה כזאת. לאחר כיבוש הארץ על-ידי הבריטים. שימש א' י' ברור במזכירה הראשון. "החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה" היתה ונשארה הבסיס לפעילותו הציבורית בל ימי חייו. והביעה לו את הוקרתה על-ירי מינויו ל"חבר כבור" שלה. ההסתדרות הציונית נעזרה ביריעותיו של א' י' ברור בכך. שהטילה עליו להבין "נייר רקע" בעניין גבולות המנדאט בעת המשא-ומתן שהתנהל עם השלטון הבריטי על עתירה של הארץ.
א' י' ברור היה לוחם להשתרשותה של השפה העברית, לא רק בחיי היום-יום, אלא גם לחדירתה בתחום הגיאוגרפיה. למען מטרה זו היה פעיל בהקמת "וער הלשון העברית" (היום-האקדמיה ללשון העברית), ובמשך שנים רבות פעל בוועדותיה השונות, בעיקר - בוועדה למונחים גיאוגרפיים. וערה זו הוציאה לאחר שנות עבודה רבות את המלון למונחים גיאוגרפיים. כמו-כן היה ברור חבר בוועדת השמות שהסבה לעברית את שמותיהם של הרים, נחלים, אתרים וברומה.
שילוב התרבויות שאפיין את א' י' ברור מתגלה גם באמצעות פעילותו בוועדים רבים של חוגים דתיים, שעסקו בפעולה תורתית ובצדקה.

הסופר
המלה משמשת כאן לא בהוראת מחבר ספרים אלא בהוראה של "מורה הדור". שדה פעולתו של א' י' ברור היה העיתונות בארץ, בעיקר ב"הצופה" וב"הארץ". תוכנם של אלפי מאמריו עסק בתחומים רבים, בעיקר בהסברת הרקע הגיאוגרפי וההיסטורי של מאורעות התקופה. בשנותיו האחרונות הקדיש הרבה ממאמריו לבעיות איכות-החיים בארץ ולא חסך את שבט ביקורתו מפעולות ציבוריות שונות שנעשו בארץ או בחוץ-לארץ. בצער רב ראה א' י' ברור את התופעות השליליות בחיינו הציבוריים והפרטיים - את השחתת הנוף והמידות - ולא חסך במלים חריפות על-מנת להוקיע תופעות אלה. בשנות חייו האחרונות נתקבל הרושם, שהוא כותב את צוואתו הציבורית. ספר זה המוקרש לזכרו של א' י' ברור יש בו משום סמליות ; כי-כן יהודה ושומרון הנם חבלי ארץ, בהם נמנעה ממנו האפשרות לעסוק כמחקר ישיר. אמנם בשנים הראשונות של המנדאט עוד הספיק א' י' ברור לערוך מספר מסעות כיהודה וכשומרון, אך למן פרוץ המאורעות בשנת 1936 לא היתה לו האפשרות לעסוק כחקר האזור תוך כרי מגע ישיר עם השטח. כאוסף המאמרים שכספר זה משלם ציבור הגיאוגרפים כארץ את חובו לא' י' ברור על-ידי השלמת המידע על אותם החבלים.